אדם שלא ברך שהחיינו על בניית סוכה האם יברך פעמיים בליל החג?

שים לב, גם ביחס לרכת דיין האמת: רבנו מזכיר אותה בהלכות ברכות פרק י, וחוזר ושונה אותה בהלכות אבילות. וברור שמהות הברכה זהה.

אלא נראה ברור שרבנו כלל בהלכות ברכות פרק י את כל הברכות הכלליות שאין להן זמן או שאינן תלויות בקבוצה גדולה של הלכות, כגון זמנים או אבילות.

ובכל מקום שהברכה קשורה לזמן או לכל עניין מרכזי אחר שיש עליו הלכות רבות, רבנו כלל את ברכת שהחיינו המסוימת הזו במקום היותר מתאים לה, לצד כל ההלכות שנוגעות בעניינה.

ולגבי הדוגמה שהבאתי, העיקרון הוא אותו עיקרון, דהיינו אין מברכין ברכת שהחיינו אחת על שני עניינים, זהים או שונים, שהרי אם קנה בגד אחד ולא ברך עליו, וקנה בגד נוסף, ניתן לטעון באותה המידה שעליו לברך שתי ברכות -- אך כאמור אינו צריך לברך כי כמו שברכה אחת כוללת שני חיובים כך היא כוללת שני עניינים.

ואתן דוגמה נוספת, קנה בגד ולא ברך שהחיינו, ויצא מהחנות וראה פרי המתחדש. האם יברך פעמיים? ובכן נראה די ברור שיברך פעם אחת ויתכוון לפטור גם את הבגד.

כמו כן, וגם אם עדיין יש בליבך ספק, ספק ברכות להקל.

תודה על התשובה, שים לב שאין הדוגמה שהבאת דומה לנידון. קניית שתי בגדים חדשים זו אותה הברכה ואותה המהות - ברכת ה' על הנאה גשמית חדשה. ובנידון שלנו יש שתי סוגים של ברכת שהחיינו האחת על הרגל ואחת על המצוות הבאות מזמן לזמן... לכאורה אם זו הייתה אותה ברכה במהותה הרמב"ם היה כותב הלכה המפרטת את כל המקרים בהם יש לברך שהחיינו וכולל בה מצווה הבאה מזמן לזמן, ירידת גשמים על שדה של אדם, ראיית פרי חדש, ראיית חבירו אחר שלושים יום, קניית כלי חדש, וכו'

אך זה שהרמב"ם הפריד את הסוגים של ברכת שהחיינו להלכות שונות, ובהלכה זו כלל בסוג אחד רק את ברכת שהחיינו על המצוות ולא כלל את ברכת הזמן שעל הרגלים -אולי האחת לא יכולה להוציא את חברתה.

בתודה

ברשותך, אחזור על ההלכה הראשונה שציטטת מהלכות סוכה (ו, יב), וכן אצטט את ההלכה מהלכות ברכות (יא, יא) בשלמותה:

כתב הרמב"ם בהלכות סוכה (ו יב):

"בלילי יום טוב הראשון מברך על הסוכה [לישב בסוכה] ואחר כך מברך על הזמן [שהחיינו]".

ןעתה להלכות ברכות (יא, יא):

"כל מצוה שהיא מזמן לזמן, כגון שופר וסוכה ולולב ומקרא מגילה ונר חנוכה, וכן כל מצוה שהיא קניין לו, כגון ציצית ותפילין ומזוזה ומעקה, וכן מצוה שאינה תדירה ואינה מצויה בכל עת, שהרי היא דומה למצוה שהיא מזמן לזמן, כגון מילת בנו ופדיון הבן--מברך עליה בשעת עשייה, שהחיינו. ואם לא בירך על סוכה ולולב וכיוצא בהן שהחיינו בשעת עשייה, מברך עליהן שהחיינו בשעה שייצא ידי חובתו בהן; וכן כל כיוצא בהן".

נראה אכן שלכתחילה יש לברך על עשיית סוכה שהחיינו בשעת עשייה.

ואם לא בירך בשעת עשייה אינו צריך לברך פעמיים בליל החג, כי הוא כולל בברכת "שהחיינו" גם את עשיית הסוכה וגם את הזמן.

ולמה הדבר דומה? לאדם אשר קנה שני בגדים חדשים, ברור שהוא אינו צריך לברך שהחיינו על כל בגד ובגד, אלא די לו לברך ברכה אחת ויכלול בה את שני הבגדים.