והנה לפניכם לשון המחרף:
אוי לעיניים שנתקלו באתר שלך! מה חטא רבינו הרמב"ם הקדוש שמשכת אותו לתוך פח הזבל שלך?!
הגיהנם הגדול הבוער כתנור לא יספיק לנקות נשמתך מדברי הנאצות ורשעות כנגד רבן של ישראל רש"י הקדוש.
אתה יהודי יקר, אבל......שוטה שבעולם!!!
חזור בך בעוד מועד, לך ללקק העפר בכל האיזור של הערים בהן ישב רש"י הקדוש, אולי ירחם השי"ת עליך ותזכה לשים לשון כלביך על מקום שדרך רגליו הקדושות!
חוששני שהנני עובר בשילוח מלים אלו על ציווי שלמה המלך, אל תען כסיל כאולתו וגו', אך מגודל חרדתי שלא תאבד משני עולמות לא אוכל עצור, ואהבת ישראל מקלקלת את השורה.
והרי הבטיחו חז"ל: אין דבר העומד בפני התשובה.
עד כאן לשונו.
ויש להשיב לכלב המת והנרקב הזה את תשובתו של אליהו הנביא ע"ה לאחאב, וכֹה דברי הנביא בספר מלכים א (יח, יז-יח):
"וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל? וַיֹּאמֶר: לֹא עָכַרְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם אַתָּה וּבֵית אָבִיךָ בַּעֲזָבְכֶם אֶת מִצְוֹת יְיָ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים".
אגב, שימו לב לצביעותו ולטיפשותו של הכלב: "אתה יהודי יקר", "מגודל חרדתי שלא תאבד משני עולמות", "אהבת ישראל מקלקלת את השורה" -- ויחד עם זאת: "אוי לעיניים", "פח הזבל שלך", "הגהינם הגדול הבוער כתנור לא יספיק לנקות נשמתך", "שוטה", "לך ללקק את העפר" וכו', "לשון כלביך", "כסיל". ומזאת יש ללמוד על תעתועיהם של התועים והנבערים, אשר מקפצים ופוסחים על שתי הסעיפים.
"וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא).
"לא אוכל עצור" הוא אומר, כפי שאמר ירמיה הנביא (כ, ט): "וְאָמַרְתִּי לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל", כלומר, בדעתו הוא עושה את רצון האלוהים בצורה יוצאת-מן-הכלל, ומהבור הזה הוא לעולם לא יצא, מהבור שהמינים חפרו לו, המינים שנוהה אחריהם כאחרוני הלקקנים הנרצעים, איכס...