שלום לכולם !
שמי שמעון ואני בחסדי השם תמיד הייתי מאוד מחובר לדרכו של רבנו הרמב''ם , אני שמח שאני יכול במסגרת הפורום פה לדון בדעת רבנו מבלי להיכנס למחלוקות ולהסתעפויות השונות בפוסקים האחרים .
רציתי לשאול כמה שאלות שמאוד מעניינות אותי
1. אם רבו המובהק של אדם הוא זה שלימד אותו את רוב חכמתו ואני מאז ומתמיד התמדתי לדבוק בשיטת רבנו וללמוד בחיבוריו למרות שיש רב מסוים שאני עד עכשיו לומד בשיעוריו שעות רבות "פנים מול פנים" ומתייעץ אתו , בכל אופן דעת הרמב''ם היא זאת שתמיד מנחה אותי ואת פסקיו ושיטותיו אני זוכר בהרבה יותר. האם אפשר להגיד שרבנו הרמב''ם הוא רבי ''המובהק'' או שאותו רב שחי בדורנו כעת
2.ובמקרה שאותו רב שאני לומד אצלו הוא רבי המובהק והוא פוסק בסוגיות מסוימות שלא כדעת הרמב''ם אם זה מסברא שנראת מדרך הלימוד שלו(שלא תמיד אני תופס או מסכים איתה) או ממחלוקת הפוסקים כאשר יש יותר ''מסה'' של פוסקים כנגד הרמב''ם , אם אני לא הולך לפי אותו רב והוא יודע את זה , האם זה נקרא שאני חולק עליו? מכריע את דבריו אחרת? , האם לדעת הרמב''ם זה יהיה מותר? (כמובן אני מדבר על שיש מחלוקת מכח הפרשנות ואין מספיק הוכחות מוחצות לשום שיטה)
אשמח לראות את דעתכם , שמעון.
תודה וישר כח על התשובות!
יאיר עוזרי , התשובה שראית של מרי , האם הוא מביא מקור או איזה שהיא הוכחה לכך או מכח סברתו רשם מרי כך?
שלום עליכם ר' שמעון וברוך הבא!
לשאלותיך,
1) רבנו פוסק בהלכות תלמוד תורה (ה, יד): "במה דברים אמורים? ברבו מובהק שלמד ממנו רוב חכמתו. אבל אם לא למד ממנו רוב חכמתו הרי זה תלמיד חבר ואינו חייב בכבודו בכל הדברים האלו".
נראה ברור מדברי רבנו שהכלל הקובע הוא "שלמד ממנו רוב חכמתו", כלומר הרב שהתלמיד למד ממנו את רוב חכמתו הוא רבו המובהק, ואם התלמיד למד בלימוד עצמי את דברי רבנו וממנו רוב חכמתו -- הרי שרבנו הוא רבו המובהק.
2) חכמים פסקו: עשה לך רב, ואם עשית לך את רבנו הרמב"ם לרב -- מותר לך לפסוק כמותו בכל עניין, ואפילו אם נדמה שיש ראיות לשיטות אחרות, ברוב המקרים אין זה אלא מחוסר הבנת הסוגיה. כי רבנו על-פי רוב הוא המבוסס ביותר על ספרות חז"ל והקרוב ביותר לדרך האמת. ובכל שאלה שתהיה אשמח יחד עם תלמיד הרמב"ם ועוד תלמידי חכמים שיש כאן בפורום, להשיב ולסייע.
לשאלות תלמיד הרמב"ם,
1) נראה לי שכן, וחייב להיזהר בכבודו גם לאחר מותו שהרי רבנו פוסק: "וכשימות רבו קורע כל בגדיו עד שהוא מגלה את לבו, ואינו מאחה לעולם". לדוגמה, אם אני מותח על ביקורת על רבנו במאמר מסוים, עלי לעשות זאת בלשון מאד מאד זהירה ומכבדת (ואיני זוכר כעת היכן ראיתי לנכון לבקר את רבנו, אך אין ספק שהוא לא היה מושלם ויש מקומות שגם הוא טעה בהם).
2) כאמור, רבו המובהק הוא מי שלמד ממנו רוב חכמתו, ואפילו אם התלמיד אינו הולך אחר פסקיו, כי לא מצאנו הלכה שמחייבת את התלמיד ללכת אחר רבו בעניין פסק ההלכה. ואדרבה, מצאנו חכמים בתלמוד שחלקו על רבותיהם בענייני הלכה והלכו בדרך פסיקה אחרת מרבותיהם המובהקים.
3) לא ניתן לחלוק על רבנו מכיוון ש-98% מפסקיו הם למעשה תמצית הפסיקה התלמודית אשר אושרה על-ידי הסנהדרין. ברם, אם ימצא אדם שרבנו שגה, ומסקנת פסיקת התלמוד אינה כמו שכתב, הוא יכול לחלוק עליו. ואם הדברים שקולים לכאן או לכאן -- אינו יכול לחלוק עליו, כי כדי לחלוק עליו יש צורך בראיות מפורשות ומכריעות מאד מאד.
4) נראה לי שהביטוי "עשה לך רב", הכוונה קבע לך רב שינחה אותך בדרך הלכתית אחת, ולא בהכרח רבך המובהק, שהרי לא אמרו "עשה לך רב מובהק", אלא "עשה לך רב". כלומר, רב מובהק הוא מי שלימד את התלמיד את רוב חכמתו, אף שהרב שהתלמיד פוסק לפיו הוא רב אחר. ונראה שלא תיתכן מציאות כזו אלא כאשר אדם קיבל עליו רב מסוים שנפטר לפוסק (כמו רבנו הרמב"ם), ולומד את תורתו אצל רב אחר שלא תמיד פוסק לפי רבנו.
ובמקרים לא מעטים אדם ניגש לפוסק לשאול שאלה הלכתית, ומראש השואל אומר לפוסק: "תשיב לי בבקשה לפי פסיקת פלוני אלמוני", כי השואל רוצה לנהוג לפי פוסק מסוים -- אף שהמשיב, שיכול להיות גם רבו המובהק, אינו פוסק לפי הפסק שהוא עתה מורה לתלמידו.