במדרשים מסוימים תנאים/ אמוראים החיו מתים אחרי אירוע שגרם למותו של האחר..
ברור שאין להתייחס למדרשים אלה כפשוטם, אבל איך ניתן להסביר את המקרה שלא אלישא הנביא?
"וַיָּבֹא וַיִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בְּעַד שְׁנֵיהֶם, וַיִּתְפַּלֵּל אֶל-ה'. וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל-הַיֶּלֶד, וַיָּשֶׂם פִּיו עַל-פִּיו וְעֵינָיו עַל-עֵינָיו וְכַפָּיו עַל-כַּפָּו וַיִּגְהַר עָלָיו, וַיָּחָם בְּשַׂר הַיָּלֶד. וַיָּשָׁב וַיֵּלֶךְ בַּבַּיִת אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה וַיַּעַל וַיִּגְהַר עָלָיו, וַיְזוֹרֵר הַנַּעַר עַד-שֶׁבַע פְּעָמִים וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת-עֵינָיו. וַיִּקְרָא אֶל-גֵּיחֲזִי וַיֹּאמֶר; קְרָא אֶל-הַשֻּׁנַמִּית הַזֹּאת. וַיִּקְרָאֶהָ, וַתָּבֹא אֵלָיו, וַיֹּאמֶר; שְׂאִי בְנֵךְ" (מלכים ב' ד', ל"ג-ל"ו)
האם לנביאים הייתי יכולת להחיות מתים? ואם לא מה אמור להגיד לנו מקרה זה?
לנביאים לא היו כוחות מאגיים על-טבעיים, כמו שמייחסים לגדולי האסלה, להבדיל. אך מדי פעם הקב"ה היה נותן לנביאים כוח באופן זמני לעשות אות ומופת, ובמקום מסוים מאד.
וזאת בדומה לשליחות המלאכים, שאינם פועלים באופנים מאגיים קבועים בעולם, אך כן ניתנות להם יכולות לפי שעה לשדד את מערכות העולם, כדי לממש את רצון ה' בעולם.
אגב, הפעולות שאלישע הנביא ע"ה נדרש לבצע מלמדות על תקלה שאירעה. כלומר, הקב"ה רומז לנו בפעולותיו המאומצות של אלישע להחיות את הנער, שאלישע הנביא שגה בבחירת משרתו -- גיחזי. בחירתו של אלישע בגיחזי המושחת גרמה לאלישע לריחוק מסוים מה' יתעלה, ולכן הוא נדרש לפעול פעולות מאומצות כדי שהאות והמופת אכן יתרחש. זו פרשנות שלי.
וראיה שאכן כך יש או ניתן להבין, נמצאת בפסוק כז שם (מ"ב פרק ד):
"וַתָּבֹא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הָהָר וַתַּחֲזֵק בְּרַגְלָיו וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הַרְפֵּה לָהּ כִּי נַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ וַייָ הֶעְלִים מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי".
עוד ראיה להצעת הפרשנות שהבאתי, ניתן להביא מעצם כשלון שליחותו של גיחזי (שם, לא):
"וְגֵחֲזִי עָבַר לִפְנֵיהֶם, וַיָּשֶׂם אֶת הַמִּשְׁעֶנֶת עַל פְּנֵי הַנַּעַר [כמצוותו של אלישע הנביא] וְאֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב, וַיָּשָׁב לִקְרָאתוֹ וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר לֹא הֵקִיץ הַנָּעַר".