כתב הרמב"ם "וכן בשר חיה ועוף בין בחלב חיה בין בחלב בהמה אינו אסור באכילה מן התורה לפיכך מותר לבשלו" (מאכלות אסורות ט, ד).
וכבר תמהו שמדברי רב אשי בחולין קד עולה כי עוף בחלב אסור בבישול מדרבנן. נוסף על כך יש לשאול על מילת 'לפיכך' - מניין למד הרמב"ם שמה שאינו אסור באכילה מהתורה, מותר בבישול?
המגיד משנה תירץ כי דברי רב אשי (בעצם דברי המשנה שעליה הוא מדבר) מתייחסים לאכילה, אף על פי שהמשנה נוקטת בלשון בישול. דבר זה כמובן דחוק כפירוש למשנה. ועוד, גם אם אין סתירה לדברי הרמב"ם מהתלמוד, עדיין צריכים אנו לדעת מניין לו שבישול עוף בחלב מותר ולא אסור מדברי סופרים, ואני לא מצאתי לזה מקור בדברי רבותינו.
בספר בית חדש תירץ כי לדעת הרמב"ם אף עוף בחלב אסור בבישול מדברי סופרים, וכוונתו כאן היא רק שהוא מותר בבישול מהתורה. אך דברים אלה קשים עוד יותר ואינם הולמים כלל את לשון הרמב"ם.
תלמיד משה, אני רואה שלמדת להכיר אותי...
אכן, בעבר נהגתי כך, למדתי גם את הפרשנים של רבנו כמו הכסף-טמטום וחבר מרעיו.
ברם, ככל שעובר הזמן והנני מגלה יותר ויותר את סכלותם ושיבושיהם, כך פחות ופחות אני מעיין בהם, עד שהיום רק לעתים נדירות אני מעיין בהם, למעט כאשר אני מבקר את דבריהם במטרה להוכיח את סכלותם והתעיותיהם.