רשי טוען שהייתה בת 3, זה מאוד הכביד עלי (נשמע כמו פדופיליה), וניסיתי לראות עוד פרשנים.
רוב הפרשנים מצטטים את רשי (בת3)
מצאתי אחד - דעת זקנים שהייתה בת 14 אם אני לא טועה.
אם משהו מכיר דעה אחרת אשמח לשמוע, ואיך יכול להיות שהרוב מסכימים שהייתה בת 3? האם זה משפיע גם על ההלכה אח"כ?
רוב המפרשים פירשו כמו רש"י ואני רואה בכמה מקומות שרש"י לא ממש בחר את הדבר הנכון.
במילים אחרות טועה.
למשל "ויהי ביום השמיני....."
רש"י אומר ראש חודש.
לפי דברי רבי עקיבא במדרש ספרי יום השמיני זה יום השמיני לחודש.
אחד מהם ודאי טועה.
לא יתכן לומר גם זה וגם זה.
אין אמת כזאת.
לפי הפשט ודאי נשמע שדעת רבי עקיבא על העליונה.
סדר עולם רבה אומר בת 14 הייתה רבקה אמנו.
אני אישית לא מקבל בת 3 בשום מצב.
על רבקה נאמר ספר בראשית - פרק כ״ד - פסוק ט״ז:
{טז} וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃
יתכן שהתורה מתארת ככה ילדה בת 3?
אין
אכן מדובר בהזיה חמורה מאד והתייחסתי אליה בסדרת מאמריי על רש"י חלק כה.
לנוחותך אעתיק לפניך את מה שכתבתי שם בעניין זה (מובא שם בדוגמה השנייה):
בבראשית (כה, כ) נאמר כך: "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה", ורש"י פירש שם: "בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה – שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן ל"ז שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה ל"ז שנה היו, כי בת צ' הייתה כשנולד יצחק, ובת קכ"ז כשמתה, שנאמר: 'ויהיו חיי שרה' וגו', הרי ליצחק ל"ז שנים, ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה ג' שנים ונשאהּ".
לפי רש"י, שרה אמנו נפטרה מיד לאחר פרשת העקידה, ודבריו מבוססים על המדרשים הדמיוניים על סמאל אשר התעופף מהר המוריה והגיע לשרה אימנו בטיסה ישירה כדי להודיע לה שאברהם אבינו "שחט" את יצחק, וכאשר שמעה זאת מתה. וכבר הוכחתי כי מדרש מאוחר זה אינו מתקבל על הדעת (בחלק כא, בדוגמה השנייה) ואין ללמוד ממנו מאומה כי הוא שיבוש מוחלט. ולאחר שהוכחנו כל זאת שם, כל חישוב השנים שרש"י מביא לעיל בנוי על התוהו: גם מה שאמר שיצחק היה בן שלושים-ושבע שנים בעת העקידה, וגם כמובן חישוב השנים אשר לפיו רבקה הייתה בעת נישואיה בת שלוש שנים בלבד!
ועדיין תשאלו: איך רש"י הגיע לזה? ובכן, כל חיזיון תעתועיו בנוי כאמור על פרט מדרשי משובש אחד בלבד! פרט מדרשי שאין לו מקור בספרות חז"ל! נסביר עתה את נתוני התורה המפורשים והמשתמעים וכן את נתוני המדרש, ונבין כיצד רש"י הגיע למסקנתו שיצחק אבינו נשא את רבקה כאשר הוא בן שלושים-ושבע שנים והיא בת שלוש שנים בלבד!
נחל בנתוני התורה המפורשים: לפי התורה שרה אימנו מתה בת 127 שנים: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים" (בר' כג, א), כמו כן יצחק נולד לשרה והיא בת תשעים שנה: "וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" (בר' יז, יז) – יוצא אפוא כי יצחק אבינו היה בהכרח בן שלושים-ושבע שנים כאשר מתה שרה אמנו. זאת ועוד, יצחק נשא את רבקה לאשה בהיותו בן ארבעים: "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה" (בר' כה, כ). כלומר, יצחק נשא את רבקה לאשה שלוש שנים לאחר שמתה שרה אמנו.
נמשיך בנתוני התורה המשתמעים: מיד לאחר פרשת העקידה נאמר בתורה שרבקה נולדה לבתואל: "וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה" (בר' כב, כג), ומכך הסיק רש"י שרבקה נולדה מיד לאחר העקידה כאשר יצחק היה בן שלושים-ושבע שנים וכלשונו: "כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה". אמנם, אף שאין מסקנה זו הכרחית אין דרך לסתור אותה, ובהמשך נראה שאין גם צורך לסתור אותה וניתן להניח שרבקה נולדה מיד לאחר העקידה, ועדיין לא נגיע למסקנה המחרידה שיצחק נשא את רבקה לאשה והיא בת שלוש שנים!
נבחן עתה את כלל הנתונים ללא הנתון המדרשי: אם רבקה נולדה מיד לאחר פרשת העקידה (ואין כאמור דרך לסתור זאת), ניתן להעריך בשופי כי העקידה התרחשה כאשר יצחק אבינו היה כבן עשרים-וארבע שנים או קרוב לכך, ושרה אמנו מתה כשלוש-עשרה שנה לאחר העקידה. נמצא אפוא, כי רבקה נולדה כאשר יצחק היה בן עשרים-וארבע שנים, ובהיותו בן ארבעים בעת נישואיו לרבקה היא הייתה בת שש-עשרה שנים ולא בת שלוש שנים!
אולם, אם נבחן את כלל הנתונים יחד עם הנתון המדרשי, נגיע בהכרח למסקנה שיצחק אבינו נשא את רבקה לאשה והיא בת שלוש שנים בלבד! שהרי לפי המדרש הזה שרה אמנו מתה מיד לאחר העקידה, ומשמע מכך שיצחק היה בן שלושים-ושבע בעת העקידה. ואם נצרף לזה את ההנחה שרבקה נולדה מיד לאחר העקידה לפי סדר הכתובים, נגיע למסקנה המהדהדת כי יצחק אבינו נשא את רבקה שלוש שנים לאחר הולדתה והיא בת שלוש שנים! וכל ההזיה החמורה הזאת נובעת מאימוץ פשטי מדרשים, ואפילו לא מדרשי חז"ל, אלא מדרשים מאוחרים משובשים שידיים זרות חלו בהם. וברור שמי שמאמץ את פשטי מדרשי חז"ל כפשוטם לא יתקשה לאמץ את כל סוגי ומיני ההזיות, ומכל הבא לידו.
ואיני יודע איך אפשר להעלות על הדעת שיצחק אבינו יישא את רבקה לאשה בגיל כל-כך קטן, וכי הוא היה חולה-נפש חלילה? ואיך יַלְדָּה או יותר נכון לומר פעוטה בת שלוש מסוגלת לרעות את צאן אביה? ואיך היא מסוגלת לשאוב מים לכל גמליו של אליעזר עבד אברהם? ואיך נותנים לילדה בת שלוש שנים לצאת החוצה למרחבי המדבר הפתוחים ללא השגחה? וגם לפי אמות המידה הקדומות הדבר לא יעלה על הדעת. ראו נא לאיזה שיבוש וחילול השם חמור הביא אותנו הוזה דרשני אחד, אשר החליט שאיזה שד דמיוני (סמאל) הגיע בטיסה ישירה מהר המוריה אל שרה אימנו ובישר אותה בבשורה שגרמה למותה...
אמנם, דברי רש"י מובאים גם בחיבור שנקרא: "סדר עולם רבה" שהוא חיבור פסאודוגרפי נוסף מתעשיית הזיופים האשכנזית, ואשר מיוחס בשקר לר' יוסי בן חלפתא. והנה לנו ראיה נוספת שהוא חיבור פסאודוגרפי, שהרי "סדר עולם רבה" מבסס את חישוביו כאן על "מדרשי סמאל" מאוחרים שלא יצאו מתחת ידיהם של חז"ל. זאת ועוד, גם עולם המחקר האשכנזי הנוטה להטיות ולזיופים מטבעו מודה ש"סדר עולם רבה" נערך סופית במאה התשיעית.
ואם לא די בזאת, רש"י הגדיל לעשות עוד מעבר לדברים האמורים ב"סדר עולם רבה", שהרי הוא חותם את פירושו לעיל במלים: "ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה ג' שנים ונשאהּ". ודבריו פשוט מחרידים ומזעזעים! שהרי איך יעלה על הדעת שיצחק אבינו "המתין" לרבקה רק שלוש שנים מעת לידתה? ומתוך שבחו של יצחק הוא מגנה אותו בגינוי חריף מאד אשר מוביל לחילול השם חמור, ולחינוך למוסָר קלוקל איום ונורא. ואולי פירוש זה, אשר מכשיר, מעודד, מחנך ואף דוחף לנישואי קטינות, הינו אחת הסיבות שלא מעטים מיהודי-תימן שוחרי השדים והדמיונות העריצו כל-כך את רש"י, עד שהנהיגו ללמוד את פירושו ביום השבת לפני תפילת מנחה והקדישו לו את הזמן החשוב ביותר ללימוד...
זאת ועוד, רש"י מוסיף את המלים הבאות: "המתין לה עד שתהא ראויה לביאה ג' שנים", וכי יעלה על הדעת שפעוטה בת שלוש שנים היא כבר בגדר של "ראויה לביאה"?
וייתכן שיקשו עלי, שהרי הגדר "ראויה לביאה" מופיע בחז"ל ובפסקי רבנו הרמב"ם, אולם קושיה זו אינה קושיה כלל, כי מדובר בגדר הלכתי שנועד לקבוע את גיל הילדה שממנו ואילך הבא עליה הוא בגדר עושה מעשה ביאה, ויש לגדר זה השלכות לעניין קידושין, עונשין, בתולין ועוד. וברור כשמש שגדר זה לא נועד חלילה לקבוע שהילדה הזאת ראויה לביאה במובן הרגשי, הפיזיולוגי, החברתי ובוודאי לא המוסרי. לעומת זאת, רש"י טוען לעיל, כי יצחק אבינו נשא את רבקה לאשה משום שהיא הייתה ראויה לביאה! כלומר ילדה בת שלוש שנים ראויה לנישואים! נמצא, כי הגדר "ראויה לביאה" הינו גדר רגשי, פיזיולוגי, חברתי, ואף מוסרי!
ופירושו של רש"י מנוגד להוראת חז"ל אשר רבנו פוסק בהלכות אישות (ג, כא–כב): "ואף-על-פי שיש רשות לאב לקדש בתו כשהיא קטנה [מתחת לגיל 12] וכשהיא נערה [עד גיל 12.5] לכל מי שירצה, אין ראוי לעשות כן, אלא מצות חכמים שלא יקדש אדם את בתו כשהיא קטנה עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה. וכן האיש אין ראוי לו שיקדש קטנה". ואפילו קידושין אין ראוי לעשות, ואמרתי "אפילו" כי הקידושין בסה"כ מגדירים את מעמדה המשפטי של הנערה, והיא ממשיכה לחיות בבית אביה בדיוק כמו לפני הקידושין, כל-שכן וקל-וחומר נישואים, שבהם הילדה יוצאת מבית אביה והאיש כונסה לביתו וחי עמה חיי אישות.
עד כאן מתוך מאמרי.