רבנו פוסק במשנה תורה הלכות ברכות פרק י את נוסחם של כמה ברכות שונות שמשום איזה סיבה הרבה אנשים לא רגילים לברך היום (למה לא רגילים לברכם?) . יש לי כמה שאלות על הברכות האלו:
כמה זמן צריך שיחכה כדי לברך שוב הברכה על הרואה מקום שעובדים בו עכו׳׳ם, או הרואה כושי, אדם משונה, פיל, קוף, קיפוף וכו׳ וכן שאר הברכות כעין אלו על דברים שפעם היו נדירים אבל היום רואים יותר בהרגלות? או אפילו על דבר שנדיר היום אבל יש יחידים שרואים אותם כמעט כל יום כגון משרת מלך מאמות העולם שרואה את המלך בכל יום? רבנו פוסק על כמה ברכות שרק יברכם פעם בשלשים יום אבל בברכות שהזכרתי ועוד כמה שלא הזכרתי בפרט רבנו לא כותב כמה זמן צריך שיהיה בין ראייה לראייה כדי לברך שוב.
בהלכה טו׳ רבינו מזכיר את הברכה על הימים ואחר כך על הים הגדול. מה ההבדל בין הימים לים הגדול? למה הוא מתכוון בשניהם? ובמקומות אחרים במשנה תורה הרמב׳׳ם מיחס לים המלח–– למה הוא מתכוון אז?
למה מברכים על בית מרחץ כמוזכר בהלכה כ?
האם אפשר לברך את התפילה וברכה שנזכרים בהלכה כא׳ בימנו כשכבר לא הולכים לרופא להקיז דם, אבל כשהולכים לרופא לענינים אחרים?
1) נראה שיכול לברך מדי יום ביומו, ואם הסיח דעתו אפילו פעמיים. לדוגמה, אדם אשר משרת את המלך יכול לברך בבוקר כאשר הוא רואה את המלך, ואם יצא מן הארמון וחזר לאחר הצהריים והסיח דעתו מן המלך נראה שיכול לברך שוב אחר הצהריים.
2) נראה שהכוונה לאגמים גדולים, כגון ים המלח וים כנרת.
3) כי יש סכנה בבית המרחץ בשל החום הרב ואולי גם בשל סכנת החלקה. וגם בימינו יש להיזהר במקלחת, גם מפרץ של מים חמים וגם מהחלקה.
4) כן, ואף רצוי מאד הדבר לדעתי, כי אין בזה שם ומלכות, דהיינו אין חשש ברכה לבטלה.