רבנו פוסק בהלכות שבת ה:א שיש לברך על הדלקת נרות שבת, אולם הברכה הזאת לא מופיעה בתלמוד הבבלי או הירושלמי, או הספרא, או הספרי או התוספתא. רבנו לא כתב שמקור הברכה הזאת היה במנהג. אם אין אנו רשאים לחדש ברכות שלא נכתבו בתלמודים, או בספרא, או בספרי, או בתוספתא, למה רבינו פסק לברך את הברכה הזאת? ולכאורה מה ההבדל בין הברכה על הדלקת נרות שבת לבין ברכת הנותן ליעף כח או ברכת על מצות ציצית, אשר שתיהם לא מופיעות בשום מקור מאלו שנזכרו לעיל ואין לברכם?
top of page
כדי לראות את זה בפעילות, יש לעבור לאתר הפעיל שלך.
5 תגובות
bottom of page
הלכה כרבנו,
האשמת את רבנו ב"חידוש ברכה", אולם, דומני שהלשון "חידוש ברכה" אינו תואם את המציאות, שהרי לא מדובר ב"חידוש" שאין לו שורש ומקור כפי שעלול לעלות מדבריך. אלא, יש לפנינו מצוה שחכמים קבעו, ואך טבעי שגם לזה נתקנה ברכה.
והסיבה שהברכה לא מופיעה בגמרא לפנינו, היא או בגלל שהיא נשמטה במהלך הדורות מנוסחי הגמרא, שהרי הגמרא שלפנינו מלאה וגדושה תוספת ושיבושים והגהות וגם השמטות, או בגלל שהדבר היה כל-כך ברור לחז"ל עד שלא היה צורך לציין אותו, או מכל סיבה אחרת שאיני יודע אותה ושאין שום דרך לידע אותה.
חזקה על רבנו שדבריו הם דברי אמת, אף אם אין מקור מפורש לכך בספרות חז"ל.
כמו כן, כאמור, ההיגיון והשכל הישר מורים כדעת רבנו.
הערה: מכיוון שיש לי ניסיון אישי מר עם שואלים אנונימיים, אבקש ממך להזדהות בשמך או לחילופין להסביר לי (אפשר במייל אישי) מדוע אינך משתמש בשמך. ובכלל, וכי ראוי שאנשים חכמים ונבונים המבקשים דעת וחכמה יתחבאו מאחורי כינויים?
האם כל נוסחי ברכות המצוות נכתבו בתלמוד? תנסה בבקשה להגדיל ראש...
אם אכן הדבר שנכון לברך על הדלקת נרות שבת, למה החכמים לא קבעו הברכה הזאת בתלמוד? הלא אסור לחדש ברכות אחר חתימת התלמוד.
רבנו כותב במפורש את הטעם לברכה:
"וחייב לברך קודם הדלקה, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת - כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב בהם מדברי סופרים".
כלומר, הדלקת נר בשבת היא מצוה מדברי סופרים ולכן תיקנו גם לברך עליה. מה שאין כן ברכת "הנותן ליעף כח" אינה תקנת חכמים. וכן לעניין ברכת "על מצוות ציצית" - חכמים לא חייבו את האדם להיות מעוטף בטלית קטן וממילא לא שייכת ברכה זו.