נראה לי, כי הדגש בפסוק הראשון (קד, כד) הוא בריבוי מעשיו של הקב"ה, כלומר בריבוי המדעים והנבראים, ובמלים אחרות בשכלול הבריאה מבחינת כמותה ומגוון עולם הטבע הנפלא והמופלא -- ולכן בהמשך הכתוב נאמר: "כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קניינך".

לעומת זאת, הדגש בפסוק השני (צב, ו) אינו על מגוון הנבראים העצום, אלא על שכלול ועומק הנבראים והמדעים, ולכן נאמר בפסוק השני: "מאד עמקו מחשבותיך". וכך מפרש רס"ג שם: "מה גדלו, וכמה עצומים מעשיך ה' וכמה עמוקה מאד הנהגתך וגזירותיך". כלומר, רס"ג מוסיף ומפרש ש"מחשבותיך" מלמדות על דרכי הנהגתו העלומות והנסתרות והנשגבות של הבורא יתעלה.