בדין מים אחרונים

א) נראה לי שחכמים לא חילקו כי רוב סעודותיו של אדם הם בתוך ביתו או בתוך בית (בית מלאכתו או בית המסחר וכיו"ב) ולא בפיקניק בשטח פתוח, ומכיוון שעניין זה לא שכיח, חז"ל לא ראוי לנכון לציין זאת, כפי הכלל הידוע בכל דבר שאינו שכיח לא גזרו או לא התייחסו אליו חכמים.

ב) למים אחרונים יש שיעור מינימלי של רביעית, ושיעור זה נקבע ככל השיעורים המינימליים, כדי שגם במקומות שאין בהם מים בשפע יוכלו לקיים את מצות מים אחרונים ככל שניתן.

ג) גם רביעית מים מסוגלים לנקות שומנים מן הידיים -- מניסיון, רק בדור שלנו שהורגלנו לבזבוז ולשפע עד שאין אנו יודעים כיצד לנצל את את משאבי הטבע בצורה היעילה ביותר, נדמה לנו שאין בשיעור זה כדי לנקות את הידיים. והנה המשך דברי רבנו בהלכות ברכות (ו, יז): "[מים] אחרונים אין ניטלין בחמין, והוא שיהיו חמים שהיד סולדת בהן, מפני שאין מעבירין את הזוהמא, שאינו יכול לפשפש בהן, אבל אם היו פושרין נוטלין מהן באחרונה [=למים אחרונים]".

ד) איני מבין את עניין הניצוצות הללו שחוזרים לידיים, וכי הניצוצות הללו יש בהם כדי ללכלך את הידיים? והיכן הזכירו חז"ל חשש זה לעניין נטילת ידיים? כל עניין הניצוצות נזכר רק לעניין מלאכת כיבוי בהלכות שבת ותו לא.

ה) מי שיטול את ידיו אפילו ברביעית על קרקע ביתו (נניח שאין לו ריצוף), יגלה לאחר כמה שבועות, כי הנמלים ושאר רחשים שורצים בביתו, וביתו יהפוך למשכן המועדף על הנמלים הרחשים והשרצים.

ו) אין ספק שהטעם המרכזי של נטילת מים אחרונים הוא משום חשש סכנת עיוורון שמא יגע בעיניו, ולא אמרתי לרגע שלא, ולא על זה שאלתם אותי. ויודע אני כמה הילדה שלי בוכה כאשר במקרה מגיע קצת מלח תעשייתי (לא מלח סדומית) לעיניה.

ז) מה שדנו בו הוא השאלה מדוע חכמים הורו ליטול מים אחרונים לתוך כלי.

ח) מה שחכמים הורו להרים ידיו אחר נטילת מים ראשונים הוא כדי שלא יחזרו המים לפרק וישובו לטמא את הידיים, וכפסק רבנו שם בהלכות ברכות (ו, יז): "מים ראשונים--צריך שיגביה ידיו למעלה, שלא ייצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידיים". ומכל מקום נראה לי שאין מדובר כאן בענייני טומאה וטהרה, אלא בסוג מיוחד של טהרה לאכילת פת של חולין.

שלום הרב אדיר התשובה לא מובנת, הסברה שלא ילכלך את הבית זה היגיון וכמו שאמר מעריץ הרמב"ם אם הוא בחוץ אז זה לא משנה ואין פירוט ע"ז. ועל גבי כלי הניצוצות יעלו וילכלכו שוב את הידיים.

רבנו לא מפרט בדרך הנטילה של מים אחרונים משמע שהנטילה של מים ראשונים ואחרונים צריך בכלי, בכח נוטל, ורביעית. זה שאין רוח רעה זה ידוע ולכן זה קשה כי אין הסבר שמיתקבל על השכל. ואחזק את שאלתי אם שטף טוב את ידיו במים ראשונים מה הטעם שצריך להרים את הידיים? שלא יחזור מה? הידים נקיות.

ר' אברהם בנו של הרמב"ם אומר שהטעם האמיתי של מים אחרונים הוא משום הכנה לברכת מזון ובשביל שיעשו זאת חכמים באו והזהירו משום עיורון...

רבנו פוסק בהלכות ברכות (ו, יז):

"מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה, [...] ואחרונים צריך שישפיל ידיו למטה, כדי שייצא כל כוח המלח שעל ידיו. מים ראשונים ניטלים בין על גבי כלי בין על גבי קרקע, ואחרונים אינן ניטלין על גבי קרקע".

ראשית, למדנו שטעמו של רבנו למים אחרונים הוא משום כוח המלח שעל ידיו.

שנית, נראה לי שמה שקבעו חכמי התלמוד שמים אחרונים אינם ניטלים על גבי קרקע, הוא משום נקיות, כי ידי הסועד מלוכלכות מאד בסוף הסעודה שהרי היו סועדים בידיהם, ולא ראוי ללכלך את קרקע הבית בשאריות השומן והלכלוך שנותרו דבוקים לכפות ידיו.

שלישית, במשנת רבנו לא קיימת רוח רעה, כי האמונה בקיום שדים או רוחות רעות היא סעיף מסעיפי עבודה-זרה, וכמו שביארתי במאמרי: "השדים - נחלת השוטים והחטאים", ובמשנת רבנו אין שדים ורוחות רעות, רק מחשבות טובת נקיות זכות בהירות וצלולות.