למה העולם נברא בצורה כזאת שכל כך הרבה שעות מוקדשות לגוף?
שינה + להתכונן לשינה + הזמן שלוקח להתעורר מהשינה - נניח שזה 8.
לאכול + להתכונן לאכול (לקנות מצרכים בסופר, להכין אותם, לערוך שולחן וכו') + לנקות אחרי האוכל נניח שזה שעה ביום (תאורטית יכול להיות גם יותר).
לצחצח שיניים, ענייני שיער, שירותים, להתקלח וכדומה - נניח 45 דקות ביום.
לשמור על כושר - נניח ממוצע חצי שעה ביום.
בטח אפשר למצוא עוד דברים (לפעמים יש מחלות, טיולים, קניות שונות וכו'), אבל נסתפק בזה - הגענו ל-10 שעות ו-15 דקות כל יממה.
אז סך הכל 42.5% מחייו של אדם מוקדשים רק לשימור הגוף. וחשבון זה לא מדוייק כי בשנות הילדות זה אפילו יותר זמן מזה וגם בזקנה להרבה אנשים יש מחלות ודברים אחרים שצריכים להקדיש לזה זמן רב.
מדוע זה כך?
אולי כדי שהאדם יזכור בכל עת ובכל שעה שהוא בשר ודם, וזאת כדי שתהיה בו ענווה.
כמו כן, שאלתך היא שאלה רחבה יותר, מדוע הקב"ה ברא את העולם כעולם של חומר? על-כך אין לי תשובה, אך הואיל והקב"ה ברא עולם של חומר, כל חומר זקוק לטיפול רב.
ונקודה למחשבה: אם הקב"ה לא היה בורא את העולם כעולם של חומר, לא היית נולד, כי העולם לא היה הווה ונפסד, והיקום היה עומד במצב אחיד לעולם-ולעולמי-עולמים.